דבר תורה לפרשת כי תשא

על כופר נפש, איך זוכים בחכמה, תיקון המידות ומחצית השקל
דבר תורה לפרשת השבוע

מאת הרב רון יוסף

לק"י

פרשת כי תשא- הרב רון יוסף הי"ו
 
"כי תשא את ראש" במקום שיש נשיאת ראש צריך לתת כופר נפש. אם המנהיג מתגאה בעצמו וסופר אותם צריך לתת כופר נפש. שאין הברכה שורה אלא בסמוי מן העין. תשא אותיות שאת, כשחטא קין אמר לו ה' "הלא אם תיטיב שאת" ופירושו של מקרא אם תיטיב מעשיך יתכפר לך כמו "נושא עוון", מכאן נבין שכדי לכפר על בני ישראל צריך כופר נפש "בפקוד אותם" בחינת "פקד יפקוד ה' אתכם" כלומר יגאל אתכם. כיוון שרצה הקב"ה לגאול את עם ישראל ממצרים השטן היה מקטרג: אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה, לכן נתן להם מצוות מילה ומצוות פסח ובזה היטיב את דרכם על המצרים ונתכפר להם ולכן נגאלו, וזה כללו של דבר כדי שיתכפרו עוונותיהם של עם ישראל הם צריכים לתת כופר נפשם וזו מצוות צדקה, שגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה.

"ונתנו" נקרא ישר והפוך לומר לך ששקולה מצוות הצדקה לנפש האדם ולכן כתוב "איש כופר נפשו" שבמצווה זו מכפר על נפשו. כפר זה אותיות פרך, שע"י זה שהעבידו המצרים את עם ישראל בפרך, החיש ה' את גאולתם.
"זה יתנו מחצית השקל" ציין הכתוב דווקאמחצית השקל, שלא יראה במצווה זו שלמות במעשיו ואולי ימשיך לנהוג כפי שנהג עד כה אלא יראה בזה תחילת הדרך לכפרת נפשו וישלים את החצי השני בתיקון דרכיו ומעשיו.
"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" העשיר לא יוכל להשתמש במתת ה' שירבה בה ובזה יחשוב שבא על תיקונו והדל לא יתן פחות שכן יגיד: זה מה שנתן לי ה', אלאהעשיר יבין שמצווה זו גם אם יתן הרבה ממילא ה' נתן לו עושר רב ולכן כמה שיתן לא תהיה לו בזה שלמות למעשיו, והדל אם יתן פחות לא יגיע לתיקון דרכיו בזה שמסתתר מאחורי מצוקתו ודלותו ויידע שצריך להשלים בחציו שלו את דרכיו ומעשיו.

"ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" – מכאן רחמנא לבא בעי, ומדוע את הלב? כיוון שמשך תשוקותיו ומאוויו ואם הוא רוצה תורת ה' שהיא מקור החכמה ומתייגע על זה, מתקיים בו "יגעת ומצאת תאמין" ביגיעה רכה מקבל את החכמה וההבנה כמציאה מאיתו יתברך, כגון שלמה שרצה חכמה זכה לכל ובדניאל כתוב "יהיב חכמה לחכימון"
עוד מראה הגמרא(תרומה ט"ז) את תפילתו של עתניאל בן קנז "ויקרא יעבץ לאלוהי ישראל אם ברך תברכני והרבית את גבולי והייתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי ויביא אלוהים את אשר שאל" אם ברך תברכני בתורה והרבית את גבולי בתלמידים והייתה ידך עמי שלא ישתכח תלמודי מלבי ועשית מרעה שיזדמנו לי רעים כמותי לבלתי עצבי דלא ישיגני יצה"ר מלשנות אם אתה עושה כן מוטב ואם לא הריני הולך לנסיסי לשאול. מכאן שעבור עתניאל בן קנז שלמות החכמה הייתה עניין של חיים ומוות ולכן נענה מיד. בנוסף למדנו מכאן לבקש על המרובה ביותר על אף שעתניאל בן קנז החזיר בפלפולו שלושת אלפים הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה ולא הסתפק בזה לקיים "הרחב פיך ואמלאהו" לבקש בתפילה.

"ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו" ה' דיבר אל משה מצד פנימיות התורה כמו שאדם מדבר אל רעהו שאינו מסתיר ממנו דבר אלא אומר לו כל אשר בלבו.
"ויעבור ה' על פניו ויקרא" מתרגם אונקלוס: ואעביר ה' שכינתה על אפוהי. כיוון שעברה מול פניו השכינה כתוב "ויקרא" כמו אדם הקורא מתוך ספר שמראה את פנימיותו של ה' יתברך. "ה' ה' אל רחום וחנון" ובזה נתן לנו להבין גם את ההנהגה שהיא במידת הרחמים והכל מדוד.
לפני שברא ה' את האדם אמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" בצלמנו מצד היכולות הקרובות לעשייה וכדמותנו מצד היכולות הקרובות למדות, ומדוע הראה ה' למשה את מידותיו? כיוון שחטאו נפלו ממדרגתם וכעת מראה להם שע"י תיקון המידות יוכלו לחזור למדרגתם קודם החטא, כיוון שגם אדם הראשון שחטא נפל ממדרגתו עד שכתוב עליו "ויתחבא האדם ואשתו מפני ה'" וזה רומז לשון הסתרה וריחוק ולכן ההתקרבות לה' ולתיקון לחטא צריך ע"י הידבקות במדות של ה', שאדם מתקן את מידותיו מתקרב אל ה' שכן מתחילת הבריאה ועד עכשיו לא בטלה ההנהגה של מידה כנגד מידה שבדרך שאדם מודד מודדין לו וראוי לו שיתקן מידותיו יתקן דמותו וישוב אל ה' וירוממהו.
משה מבקש מה' "הראני נא את כבודך" שאדם נדע זאת נדע כיצד לכבדך לפי מעלתך ועונה לו ה' "אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך" בזה שיראה את מידותיו של ה', כמה הוא רחום וחנון, יבין כמה טוב ה'. "ופני לא יראו" הפנימיות לא תתגלה כך בחינת לבושים שאף פעם אי אפשר לדעת פנימיות וכוונת ה' יתברך.
יהי רצון שנזכה למידות טובות ותיקון דרכינו ומעשינו ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.
 
.ש ב ת – ש ל ו ם !