על ההתמודדות הראשונית עם הנטייה

עוצמת הרגשות שחווים אנשים המבינים כי הם בעלי נטייה הומוסקסואלית (באופן ברור או אף בחשד ובלבול) וגם הורים ובני משפחה הם גדולים.
כיצד מתחילים את המסע הזה? מאמר מהרב רון יוסף

מאת הרב רון יוסף

לק"י

על ההתמודדות הראשונית עם נטייה הומוסקסואלית
 
"רעם ביום בהיר", "אסון נורא", "לא היינו מוכנים לזה", "איזו מכה קשה", "אוי ואבוי לי"
אלמלא הכותרת היינו חושבים שמדובר ח"ו במוות. הביטויים הללו הם חלק משפת האבל, האובדן והצער
התגובה הזו מבטאת, יחד עם בכי בלתי פוסק בתחילה והלם גדול, את עוצמת הרגשות שחווים אנשים המבינים כי הם בעלי נטייה הומוסקסואלית (באופן ברור או אף בחשד ובלבול) וגם הורים ובני משפחה (לא רק) עם גילוי הנטייה של הבן (המאמר נכתב בלשון זכר אך מתייחס גם לנשים).
אכן זהו רגע דרמטי שמלווה בהאשמות, בלבול, חוסר ודאות ובעיקר המון תהיות שמתחילות בשאלה: "מה עושים עכשיו?"
 
ארגון הו"ד שמציין החודש שנתיים להקמתו, הינו ארגון אורתודוקסי עצמאי המחויב לתורת ישראל ולהלכה היהודית ופועל מתוך אמונה שהגיע הזמן להפסיק את הכאב ולנהל שיח רציני ואחראי, להכיר את האנשים מאחורי הסטיגמות והדעות הקדומות, לשמוע ולהשמיע את האמת ולמצוא פתרון חברתי והלכתי. ע"י הובלת שיח ציבורי, הלכתי וחברתי בקרב ציבור שומרי התו"מ, אך בראש ובראשונה מתן מענה הולם, אחראי ואיכותי, אוזן- קשבת, תמיכה וייעוץ ראשוני לקשת הרחבה של הומוסקסואלים דתיים ובני משפחותיהם ע"מ שתהיה לנו כאן חברה יהודית וישראלית מתוקנת, עם חינוך לסובלנות והקשבה וקבלת האחר בסימן "ואהבת לרעך כמוך".
מעל 2,200 פונים בתקופה כה קצרה, בטלפון, במייל, בפגישות, ומעל 336,000 כניסות לאתר, מעידים על היקף וגודל המצוקה הקיימת והדבר צריך להקים זעקה גדולה בקרב ציבור שומרי התורה והמצוות, כי המדובר בדיני נפשות.
 
רבות נכתב ונאמר על דתיים הומוסקסואלים וזוהי רק תחילת הדרך. הפעם אני רוצה לגעת בעניין המשפחה המתמודדת עם המצב המורכב הזה. במהלך השנתיים הללו פנו אלינו מעל ל 200 הורים ובני משפחה והדבר חוצה מגזרים (חרדי, חרד"לי, סרוגים – ראו בטבלה המצורפת) מכל הארץ ואף מחו"ל, קיימנו מפגשים משותפים עם הורים ולכולם מכנה משותף אחד ראשוני: "לא יודעים מה לעשות עם זה עכשיו".
 
ראוי לזכור שמעבר לשיח המדעי בנושא ההומוסקסואליות, מסתתר סבל רב ועמוק .
כמעט כל אדם המגלה שנטייתו המינית היא הומוסקסואלית, סובל מספקות, מבושה, מסטיגמה ולעיתים קרובות גם משנאה עצמית. הלחץ החברתי להיות כמו כולם, תובע מחיר נפשי.
ההתנגשות הבלתי נמנעת בין התחושות הפנימיות של ההומוסקסואלים לבין המסר המתנכר שמשדרת להם החברה הדתית והחרדית, יוצרת אצלם סבל נפשי. אותו דבר קיים גם אצל ההורים והמשפחה.
התחושה שמתוארת היא של אבל (וחלילה מלהשוות בין המצבים). אבל על חלום שמתנפץ, אבל על העולם ה"מושלם" שנשבר לרסיסים. זה מובן אך צריך להבין שלמרות המצב עומד לפנינו בן אדם חי ונושם, אותו בן אהוב.
 
המאמר הזה לא נועד לתת מענה לכל השאלות העולות כגון: מה זו נטייה הומוסקסואלית, מה גורם לה, האם זה טבעי, האם צריך להשתנות, מה זה אומר מבחינת שמירת מצוות ואורח חיים דתי, מה יהיה עליו/עלינו, מה עשינו והאם לא היינו בסדר ועוד.
כל השאלות הללו כמובן חשובות ומהותיות ודורשות מענה, אך צריך לדעת ולזכור היטב כי זה לוקח זמן וזהו מסע התמודדות ארוך ומורכב שמצריך סבלנות, נשימה עמוקה ואמונה.
 
לשם כך עמלנו בהו"ד לכתוב מסמך ייעוץ רוחני ראשוני וישנו חומר רב תחומי באתר (הלכתי, פסיכולוגי וכללי) כדי שנוכל להעביר מספר מסרים החשובים להתמודדות ולגבש תמונת מצב אחראית ומציאותית וע"מ לעסוק בנושאים שמטרתם להסביר בצורה אחראית ונכונה את הסוגיות שעל הפרק כדי לגרום להבנה וסיוע עם השאלות והתהיות שצצות בראש.
 
מתן הייעוץ לאדם העסוק בשאלת התמודדות עם התלבטויותיו בדבר זהותו המינית או עם הורה/ בן משפחה שמתוודע לנטייה של בנו, חושף בפנינו שאלות רבות המתייחסות לזהות המינית, התמודדות עם היצר ולקונפליקטים תוך אישיים .לעיתים קרובות ,ההסתרה ושמירת הסוד, גם של הבן וגם של ההורים, יוצרים מצוקה נפשית מתמשכת, ולכן ישנה חשיבות עליונה למתן ייעוץ אחראי והולם.
חשוב לציין שהענקת תמיכה ואהבה ללא תנאי ,הכרה בתחושת השונות והימנעות מסיווג מוקדם מדי של הזהות המינית אצל מתלבטים, מקלים במידה ניכרת את המצוקה הנפשית .
עצם יצירת מרחב בטוח ומוגן בו האדם זוכה להכלה ותמיכה, מאפשרת מקום פתוח להתלבטות, לעיבוד החוויה האישית וחיזוק תחושת הערך העצמי של האדם .
המגע הראשוני (בעיקר אם זה עם בעל סמכות רוחנית) עשוי להשפיע השפעה מכרעת הן על עתיד האדם והן על התמודדותו ולכן הוא מחייב תגובה מחושבת ואחראית.
 
צריך לדעת שיש למי לפנות ועם מי להתייעץ ולשתף – הקשבה והאזנה הם מילות המפתח כאן.
ההקשבה מהווה את אחד מאבני היסוד בעלי המשמעות והחשיבות הגבוהות ביותר לצורך יצירת תקשורת בין – אישית יעילה. מדובר במיקוד תשומת הלב והריכוז ובמתן פירוש ומשמעות לנשמע כלומר בהבנתו.
ההקשבה היא פעולה אקטיבית (לעומת השמיעה הפסיבית) שמראה עניין חיובי בנאמר באמצעות שפת גוף תואמת ועקיבה תואמת.
ההקשבה והדיבור הם צורך קיומי וניתנו לאדם כדי ליצור קשר וגשר, יש לה חשיבות פסיכולוגית שמאפשרת קירבה ואינטימיות, ונותנות לדובר אפשרות לבטא את מחשבותיו, לבטיו ופחדיו.
על אחת כמה וכמה בנושא כזה שההשתקה והטאבו הינם דבר שבשגרה, בעיקר עבור הורים.
 
מי ששומר בבטן בסוד ולא משתף אף אחד, גורם לעצמו נזק בלתי הפיך לרוב ובמקרים מסוימים לנזק קשה נפשי ורפואי ועל כן אסור לתת לפחד ולכאב, לצער ולבלבול לשתק את האדם.
 
שיתוף ודיבור הם הדבר הראשון במעלה ומביאים להרגעת האדם ויצירת אווירה בטוחה, תמיכה באמצעות הקשבה, אמפתיה, בניית אמון, יחס של קרבה והבנה, גיבוש תמונת מצב אחראית ומציאותית ככל האפשר לגבי המצב, הסברת הסוגיות איתן האדם מתמודד, שיקוף המשמעויות האמוניות – רוחניות וחשיבה על המשך הדרכה והכוונה, והחלטה בדבר הפנייה לייעוץ מקצועי אם יש רצון לכך.
 
השיתוף גורם ליצירת יציבות נפשית ומניעת אובדנות, קידום התפתחות רגשית וחברתית תקינה, מתן הדרכה נכונה ובעיקר יש לו השפעה מכרעת על עתיד האדם וסביבתו ובנושא הדתי גם מניעת משבר אמוני ח"ו.
 
המסר העיקרי של שלב זה הינו, כי אין פיתרון גורף, בלעדי ואולטימטיבי, כל אדם הוא עולם ומלואו וצריך להתייחס הן לייחודיות שלו והן למאפיינים הייחודיים הכלליים שלו
 
אנו בארגון הו"ד עובדים עם צוות מיוחד של פסיכולוגים, מטפלים ועו"סים דתיים מוסמכים ע"פ חוק
שמסייעים ומעניקים תמיכה נפשית והכוונה לבחורים דתיים שמבקשים ייעוץ ועזרה ע"פ רצון הפונה
בתהליך המורכב שאותו הם עוברים, בהתאם להלכה ולכללי הפרקטיקה המקצועית ובהתאם לנקודות המופיעות במסמך העקרונות של ארגון הו"ד ובעיקר מהווים אוזן קשבת וכתף תומכת, לבחורים ולהורים,
כמו גם לנשואים שיש להם קבוצת תמיכה ראו כאן.
 
כולי תקווה כי המאמר יגרום לכל המתלבטים, אם ואיך לשתף, לקחת נשימה עמוקה וצעד קדימה, כי את הסוד אי אפשר להחביא לעולם ועדיף תמיד להתמודד עם האמת.
 
תמיד לרשותכם
הרב רון יוסף
מנהל ארגון הו"ד