ד"ת לפרשת ואתחנן

על גדולת ה' ומעשיו, בקשתו של משה להיכנס לא"י, סוד קדושת "נא",
והנחמה לעתיד לבוא בדבר התורה לפרשת השבוע.

מאת הרב רון יוסף

לק"י
 
פרשת ואתחנן / הרב רון יוסף הי"ו
 
"ואתחנן... אתה החילות" בד"כ אדם מתחנן שמצבו קשה ביותר, "את גדלך" זו מידת החסד "ואת ידך החזקה" זו מידת הדין, ד"א "אתה החילות" וכן גם לשון חל נא פני האל לשון מחילה
"להראות את גדלך" - בפשט ה' החל להראות את גדלו, איך אפשר להבין את גודלו? לענ"ד שהגדולה זה למחול ואולי בגלל זה נקט משה בלשון זו ושינה במקום החילות שאם ההתחלה תהיה במחילה אז אולי ה' ימחל לו.
"ויתעבר ה' בי למענכם" אולי גם לשון עיבור במשה במקום בעם ישראל וכן גם לשון 'אני אעביר כל טובי על פניך' כאילו העביר לפני משה את כל הארץ ועוד שאולי הכוונה על נשמתו של משה שנתעברה בבעל שם טוב,
ברבי שמעון בר יוחאי, באר"י הקדוש וברבי נחמן.
"ונשב בגיא" מקום נמוך רמז שהיו בדרגה נמוכה "מול בית פעור" מול ע"ז ירדו בקדושה, ועוד כדי להתרחק מעבודה זרה צריך להיות בצניעות "כל הימים אשר אתם חיים על האדמה" החיוב במצוות כל עוד האדם בחיים.
"ה' אלהים אתה החילות להראות את עבדך" ה' אלוהים רמז ששלח את משה להוציא את בני ישראל ממצרים ואמר לו לומר לפרעה "ה' אלהי העבדים שלחני" שאמר לו "ושמי ה' לא נודעתי להם" – "להראות את עבדך" מתכוון לענ"ד שמשה היה רועה צאן לא מוכר ולא מפורסם ורק ע"י זה שה מינה אותו למנהיגם של ישראל הוא נראה בבחינת "וראו כל הגויים כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", "את גדלך ואת ידך החזקה" מרמז כי ביד חזקה ובזרוע נטויה הוציא את ישראל ממצרים.
"אשר מי אל בשמים ובארץ" רמז תשובה לישעיה הנביא שאמר "הביטו וראו מי ברא אלה" ומשה עונה "אשר מי אל בשמים ובארץ" וכן גם 'מי' גימטריא 50 שער הבינה שקשה להבין את מעשי ה'
"עלה ראש הפסגה" מרמז שאם אדם נמצא בראש הפסגה משתנה ונהיה גס־פה ולפני כן נאמר "אל תוסף עוד דבר אלי" וכעת אמר "שא עיניך" מה שנותר לך זה לראות.
"ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" – הגויים מבינים שעם ישראל הוא עם נבון וחכם אבל הם לא מבינים שהסיבה היא כיוון שה' קרוב אלינו, שכתוב "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו".
"בעבר הירדן" רמז לעבור ללימוד תורה "באר את התורה" רמז שהתורה באר מים חיים.
"ומי גוי גדול אשר לו אלהים" חוזר על גדולת עם ישראל ומסביר שגם הגויים לא יטעו וידעו שהכל מה' יתברך ויתעלה, כאשר עם ישראל מקיים את התורה הוא מתקרב אל ה' ומזה נובעת גדולתו.
"ונושנתם בארץ" שעם הזמן כל מה שכתוב נראה לכם ישן ולא מתאים לרוח הזמן ה' יצילנו "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" כמו השמים שמתחדשים והארת מחדשת את הזרעים ואינם מתיישנים לעולם
וכדי לא להגיע ל"ונושנתם" צריך אדם להתבונן במעשי הבריאה של הבורא יתברך ויתעלה.
"בצר לך ומצאוך" רמז "את בצר במדבר" שאם יהודי נמצא בגלות והוא בצרות ובמדבר רוחני וגשמי אז "ומצאוך.. ושבת עד ה' אלהיך" כמו שבצר הייתה עיר מקלט רמז שכאשר עם ישראל בצרות – יינצלו.
"קרב אתה ושמע" משה מבקש ע"י עם ישראל שהוא יתקרב אל ה' ונלע"ד הכוונה להתקרב בקדושה כי עם ישראל פחד להתקרב יותר בקדושה והם אומרים "כי תאכלנו האש הגדולה"
היה קשה להם להתעלות בקדושה והם מבקשים ממשה שהוא יעביר אליהם את הדברים כי להם קשה להגיע לדרגה הזאת. ה' אומר שאפילו בחינת הדרגה בה הם נמצאים זה טוב "מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי" שאז בחינת היראה מה' מבחינת ההבנה שקשה להגיע לקדושה הזאת כמו משה זה טוב מבחינת עבודת השם. והיראה היא מאוד חשובה כדי לעבוד את ה' יתברך שמו כמו שכתוב "ראשית חכמה יראת ה'".
 
מדרש תנחומא מביא
 
"ואתחנן אל ה'" כתוב במשלי "תחנונים ידבר רש" זה משה שבא לבקש מתנת חינם "ועשיר יענה עזות" זה עשירו של עולם שהשיב לו רב לך ופירושו של דבר: משה ביקש מתנת חינם וכתוב בזוה"ק:
בשעה שעלה משה למרום הראו לו ה' אוצרות שעתידים צדיקים לקבל: אוצר בעלי תשובה, אוצר חסידים וכו'
עד שהראו לו אוצר גדול ביותר, אמר משה להקב"ה למי מיועד אוצר זה? ענה לו: זה אוצר מתנת חינם שממנו אני מחלק שכל מי שנזדקק לו. בא משה רבנו כעת לבקש מאותו אוצר לקבל במתנת חינם כדי שיזכה להיכנס לארץ ישראל. "ועשיר יענה עזות" למה הוצרך לענות למשה עזות? שאמר לו ה' למשה "רב לך" רמז לו שגאולה תבוא לעם ישראל לעתיד לבוא ע"י משיח שיצא מרות ובועז וזה ראשי תיבות 'רב' וכעת מבינים התשובה של המדרש "ועשיר יענה עזות". ניקח המילה 'עזות' נחלק למילה 'רב' תחילה וסוף של שניהם ונקבל ר' מ 'רב' וסוף מ 'עזות' נקבל רות, ב' מ 'רב' ותחילה 'עזות' יצא בעז. כעת מתיישב המדרש שהביא את הפסוק "ועשיר יענה עזות"
משה מתחיל דבריו בשבח לאל "אתה החילות להראות את עבדך את גדלך" ועל סמך זה תיקנו בתפילה שמתחילה בשבחו של מקום ולאחר מכן ממשיכה בבקשות.
ועוד אמר משה "אעברה נא" ולא סתם פתח משה בבקשה במילה 'נא' שבשעה שעלה משה לקבל תורה, קיבל סוד זה מהמלאך.
עוד זה מהמלאך שגילה לו שבשם פעמיים נא עם הייחודים והניקודים והכוונות תתקבל בקשתו והוכח הדבר בתפילתו של משה על מעשה מרים שאמר "אל נא רפא נא לה" ונתקבלה תפילתו ולכן כעת אמר לו ה' "אל תוסף" שלא יוסיף עוד פעם את המילה 'נא' שכן זו שבועה מלפני ה' שלא ייכנס לארץ.
ועוד אומר הזוה"ק שמשה היה מצד החמה ויהושע מצד הלבנה ואין הלבנה נראית עד טרם שקיעת החמה ולכן אמר לו ה' "קח את יהושע וחזקהו ואמצהו" כדי שיתן הארה בלבנה, שכן אין הלבנה מאירה מעצמה אלא מאור החמה.
 
"נחמו נחמי עמי יאמר אלהיכם .. כי מלאה צבאה" כתוב בגמרא מיום שחרב בית המקדש נתמעט פמליא של מעלה. העניין שהביא במדרש שנחרב בית המקדש אמר הקב"ה: מה מלך בשר ודם שמת לו מת יושב ודומם אף אני אשב ואדום שנאמר "ישב בדד וידום" ואמרו חז"ל: מכל דיבור של ה' נברא מלאך, א"כ שחרב בית המקדש והקב"ה יושב ודומם ולא נבראו מלאכים נתמעט פמליא של מעלה אבל שייבנה בית המקדש יתחיל לדבר וירבו אז המלאכים, זהו שאמר הכתוב "נחמו נחמו עמי" בזה ש"יאמר אלהיכם" ואז יהיה "מלאה צבאה" יתרבו צבאות ה' ותתרבה פמליא של מעלה, כן יהי רצון ונאמר אמן.
 
ש ב ת ־ ש ל ו ם !